מה שאני באמת

"העניין היחיד של האמן הוא ליצור איזה סוג של שלמות במונחים שלו ולא של אף אחד אחר."

– ג'. ד. סלינג'ר

אני יוצרת מתוך הלב והבטן הראש לא תמיד חלק מכל הענין הזה (לפחות לא אצלי).
שימוש באינסטינקט שלי מוציא דברים מופרעים מופרכים ולא הגיונים אבל מושלמים בעיני … תמיד בעיני…. אף פעם לא מנסה לרצות.
ובכל זאת יש פעמים שהערה יכולה להוציא אותי משלוותי ולהיות טריגר להרס היצירה. הרבה מהן אפשר לקרוא להן ז"ל, שכן הן בפח היום והושלכו לשם בלי רגשות אשם.
ציור אינטואטיבי מאוד חזק אצלי, ציור של הרגל ולא של הגיון צבעים חמים צבעים נועזים אדומים וכתומים בעיקר.

את אמנות הסקראפ גיליתי מזה 7 שנים והדרך היתה מגוונת ומלאה שנויים עד שהגעתי ליום שבו אנשים יראו עבודה ויגידו …"זה של אורלי " בלי שום צל של ספק יש לי סגנון ואחד כזה שאני אוהבת.

שילוב של חומים לבנים וינטאג' MIX MEDIA והמון יישון ודיו הם המוטו שלי ואני לפעמים נשמעת כמו תקליט שבור שחוזר על עצמו אבל אני כל כך נהנית אז מה אכפת לי לעזעזאל ????

בסופו של יום אני צריכה להיות שלמה עם מי שאני ומה שאני עושה ואתם יודעים מה ?… אני ישנה טוב עם עצמי.

את כל הצילומים בעבודות שלי אני עושה גם אלו שהם שלי עצמי (יש מי שיגיד שזה סוג של נקרסיסטיות) אני אוהבת לצלם ואני אוהבת לצלם בדרך שלי בדרך שאני מוצאת את זה מתאים לי. זה לא מונע ממני לעשות טעויות על פי מורים לצילום ומדריכים אבל כמו שכבר הבנתם בטח .. כל מה שמתאים לי יכול להתאים לאחרים או לא אבל זה לא משנה.

מודעות פרסומת